יערות המשווה הלחים של אפריקה, דרום אמריקה, הודו עשירים ביותר ומגוונים בצומח ובעלי החיים שלהם. החי כולל את תושבי כמה שכבות - קומות היער הגבוהות.
גילה - יער משווני לח
יערות עד נמצאים לאורך קו המשווה בפסים צרים. כאן, עצים מרובי שכבות עומדים כקירות מוצקים, מתחת לכתרים שוררים דמדומים נצחיים ולחות מטופשת. הטמפרטורה ביערות כאלה היא כל הזמן גבוהה במיוחד, בעוד שהעונות כאן לא משתנות כלל. בכל רגע, קיר מוצק של גשם שוטף יכול לקרוס. לכן ג'ונגל כזה נקרא גם גשם מתמיד. אלכסנדר הומבולדט העניק להם את השם "גיליה" - מהמילה היוונית "יער".
כמה מטיילים מהעבר, שביקרו ביער כזה, כינו אותו "גיהינום ירוק".
לכל אחד ממיני הצמחים ובעלי החיים המצויים בגילה יש "רצפה" משלו, מקום מגורים קבוע. יכולות להיות עד חמש "קומות" ביער.
עולם חיות
הרובד התחתון הוא הקומה הפחות מאוכלסת בצפיפות היער המשווני. זהו ביתם של חרקים, מגוון מכרסמים, טורפים (כולל, למשל, פנתרים, יגוארים, נמרים ושאר חתולי הבר האחרים), כמו גם חזירי בר וכלבאים קטנים. בהודו חיים כאן פילים - הם קטנים יותר מאפריקאים ומסוגלים למדי לנוע מתחת לכיסוי נמוך של עצים.
אגב, יער כזה בדיוק תיאר רודיארד קיפלינג בספרו "מוגלי". הילד שגדל על ידי זאבים, גדל בגילה
נחשי מים, תנינים והיפופוטמים חיים בגופי מים שונים ורבים - אגמים ונהרות.
אגב, כמה מכרסמים חיים גם על שכבות גבוהות יותר - יש להם קרומים מיוחדים בין הגפיים שלהם, מה שמאפשר להם לגלוש בין עצים.
מגוון עופות חיים בכל מישורי היער המשווני, החל מעופות שמש זעירים ובהירים ועד צונני צופר וטוראקו ענק. תושב נוצות נוסף ביער המשווה הוא גם יפה מאוד - הטוקאן עם צווארו הצהוב הבהיר והפס האדום על מקורו. ציפורי גן עדן עם זנבות וציציות ארוכות אינן נותרות מאחור באקזוטיות.
יותר מכל ביערות הגשם של כל מיני תוכים. נכון, חלקם (בדרך כלל הכי יפים ויוצאי דופן!) מהם נמצאים על סף הכחדה - בעיקר בשל פעילותם של ציידים.
קופים חיים גם בכתרי העצים: שימפנזים, קופים, גורילות, מקוקים, גיבונים. בדרך כלל הם מתיישבים בלהקות.
מגוון נחשים חי גם ביערות המשווה. ביניהם פיתונים ענקיים, בואות, אנקונדות, שיכולות לשקול עד 100 קילוגרמים. ביניהם ישנם מינים בעלי חיים וביציות.
